שליה
שליה נושאת את החומר התורשתי של העובר ומתפתחת איתו ביחד במהלך ההריון
תפקידיה המרכזיים הם : חילוף חומרים בין האם והעובר, ייצור והפרשת הורמונים לעובר ושכבת מגן נוספת המגנה על העובר מפני חבלות וחדירה של מזיקים
במהלך ההריון השליה נצמדת לדופן הרחם ומתבססת בדרך כלל בחלקו העליון, קידמי או אחורי
סוג ומיקום השליה יכול להשפיע על מספר דברים במהלך ההריון או הלידה.
מיקום השליה
שליה קדמית – מיקום שכיח ונפוץ של השליה, השליה הקדמית צמודה לדופן הקדמי של הרחם, הנמצא בין העובר לבטן האם, היא יוצרת “מחסום” תחושתי בין הבטן לעובר, וגורמת לכך שבשלבי ההריון הראשונים האם כמעט ולא מרגישה את תנועות העובר, ככל שההריון מתקדם השליה עולה לחלקו העליון של הרחם
שליה אחורית – המיקום השכיח והנפוץ ביותר של השליה, השליה האחורית צמודה לדופן האחורי של הרחם , ככל שההריון מתקדם השליה עולה לחלקו העליון של הרחם
שליה פונדלית – ממוקמת בחלקו העליון של הרחם ומתפרסת כך שחלקה נמצא בחלק הקידמי וחלקה בחלק האחורי
נמוכה – שליה הנמצאת בתחתית הרחם וקרובה לצוואר הרחם
שליית פתח מלאה – שליה שמכסה את צוואר הרחם
סימנים לבעיות אפשריות בשליה שדורשות ייעוץ רופא:
- דימום מהנרתיק
- כאבי בטן
- כאב גב
- התכווצויות הרחם
מה קורה לשליה בלידה
בדיוק כמו התינוק גם השליה היא חלק מהלידה, זהו בעצם החלק השלישי שבו השליה יוצאת.
לאחר לידת התינוק, ימשכו צירים קלים שדוחפים את השליה החוצה.
בחדרי לידה מדי פעם עשויים לתת ליולדת תרופה הנקראת אוקסיטוצין (פיטוצין) להמשך התכווצויות רחם ולהפחתת דימום לאחר לידה.
עיסויים של הבטן התחתונה גם כן מעודדים את הרחם להתכווץ ולגרש את השליה.
בבית החולים יבחנו את השליה לאחר שהיא יוצאת כדי לוודא שהיא שלמה. יש להסיר את כל השברים שנותרו מהרחם כדי למנוע דימום וזיהום.
ניתן גם לבקש לראות את השליה.